החלטה בתיק סע"ש 5719-04-13

1.      לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

2.      בכתב התביעה המקורי התבקשו סעדים שונים לרבות פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ועוד.

3.      במסגרת ההליך דנן, המציאה המשיבה לידי המבקש את תלושי המשכורות ודוחות הנוכחות שלו. לטענת המבקש, המשיבה מעולם לא סיפקה לו את תלושי המשכורת ואת דוחות הנוכחות ובשעת הגשת התביעה לא עמדו לנגד עיניו מלוא הנתונים הרלוונטיים לתביעתו. לאחר שעיין בתלושי המשכורת ובדוחות הנוכחות, נוכח המבקש כי קיימות סתירות מהותיות בין תלושי השכר לבין דוחות הנוכחות, ומכאן הבקשה שלפניי.

4.      המבקש טוען בבקשתו כי תיקון כתב התביעה מתבקש לאור דוחות הנוכחות ותלושי השכר אליהם נחשף לראשונה רק לאחר הגשת התביעה, אשר מבססים סעדים נוספים של גמול שעות נוספות ושל גמול על עבודה ביום המנוחה השבועי. עוד נטען כי התיקון המבוקש נדרש על מנת למנוע עיוות דין , ועל מנת להציג בפני בית הדין את התמונה המלאה והשלמה של הדברים. כמו כן, המשיבה היא האחראית הבלעדית לתיקון המבוקש משום שהפרה את חובתה לספק למבקש תלושי שכר ודוחות נוכחות כמתחייב בחוק.

5.      הנתבעת הגישה תגובה לבקשה ובה פורטו טעמי התנגדותה: לטענתה המבקש מעולם לא פנה למשיבה, טרם הגשת התביעה, בבקשה למסמכים כלשהם, מה עוד שתלושי השכר ודוחות הנוכחות הועברו אל המבקש מדי חודש בהתאם לחוק, לאחר שהוגש כתב הגנה נענתה המשיבה לפניית המבקש במלואה. בנוסף, יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה היות והסעדים הנוספים לא נזכרו בכתב התביעה המקורי ואין להעלות על הדעת כי המבקש לא היה מודע לכך שעבד בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי, גם אם לא היו בחזקתו תלושי השכר ודוחות הנוכחות; הבקשה הוגשה בהעדר תצהיר וכל מהותה הוא ניסיונו של המבקש להלך אימים על המשיבה. גם אם תתקבל הבקשה, יש לחייב את המבקש בהוצאות לטובת המשיבה משהוא האחראי למחדל שבגינו תאלץ המשיבה לתקן את כתב הגנתה.

6.      לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפניי ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל תוך פסיקת הוצאות כאמור להלן.

7.      תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, קובעת את סמכותו של בית הדין להתיר תיקון של כתב טענות בכל שלב של ההליך, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות (בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ - מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 130 (1982)).

8.      כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בתי הדין לעבודה נוקטים בגישה ליבראלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות, בפרט שמדובר בשלב כה מקדמי של ההליך. על הלכה זו חזר בית הדין הארצי בבר"ע 14760-03-12 אפלברג עמוס - מכון היהלומים הישראלי בע"מ IDI (15.07.2012)): " ככלל, ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות".

9.      במקרה דנן אין בתיקונו של כתב התביעה בכדי להביא ל"עינוי דין" לצד שכנגד. התיקון המבוקש יביא לשלומות התמונה מבחינת הסעדים הנתבעים וישפוך אור על הסעדים שכבר נתבעו ועל המחלוקות שבין הצדדים. הנזק העלול להיגרם למשיבה כתוצאה מתיקונו של כתב ההגנה ניתן לפיצוי באמצעות פסיקת הוצאות.

10.  מעיון בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית הדין, עולה כי הוספו שני הרכיבים המבוקשים ולצידם סכומים משמעותיים המגדילים את הסכום הכולל של התביעה בערך פי חמש. תיקון מעין זה, אע"פ שמתקבל לתיק בית הדין, מחייב פסיקת הוצאות לטובת המשיבה, מה גם שניתן היה עקרונית להגיש את התביעה על מלוא הסכום כבר במועד הגשת התביעה העיקרית, תוך  עריכת בירור ובקשת מסמכים בטרם הגשת התביעה.

11.  סוף דבר -  הבקשה מתקבלת והריני מורה, כדלקמן:

א.               כתב התביעה המתוקן מתקבל לתיק בית הדין. מזכירות בית הדין תבדוק אם יש הפרשי אגרה לתשלום. הפרשי האגרה ישולמו על ידי המבקש ללא דיחוי.

ב.                כתב הגנה מתוקן יוגש תוך תוך 30 יום.

ג. המבקש ישלם את הוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך  2,000 ש"ח.

ניתנה היום, י' אדר ב תשע"ד, ( 12 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: